שגרה בחוסר שגרה

איך מייצרים שגרה בטיול ארוך?

בטיולים הקודמים שהיינו בלי אסיף, אז השגרה הייתה יותר גמישה ופחות היה לנו חשוב שיהיה לנו לו"ז קבוע.

אך הפעם אנחנו מרגישים ששגרה מסוימת עושה לנו ולאסיף טוב.

אם הזמן אימצנו "נוהל בוקר" שאנחנו מקיימים בכל מקום שבו אנו נמצאים. מעבר לכך שכיף לנו להתחיל ככה את היום, אנחנו מרגישים שזה עושה לכולנו קצת סדר ומתחיל לנו את היום בטוב.

אז מהו נוהל בוקר? ואיך הוא נראה?

*פותחים את הבוקר בהודיה על זה שאנחנו ערים ובריאים.

*מצחצחים שיניים ומכינים קפה בזכות הקומקום המתקפל שלנו. שותים קפה וסיפי שותה חלב צמחי/ לפעמים תה ונהנים מהנוף.

*עושים יוגה וסיפי בעיקר רוקדת ולפעמים גם משתתפת.

*אוכלים ארוחת בוקר- בדרך כלל זה דיסה עם פירות וקורנפלקס (מצרכים שתמיד יש לנו). אך עם הלל קם מוקדם (שזה קורה המון) הוא מביא לנו שייק פירות וכדורי קוקוס.

*מתלבשים ומתחילים את היום בחיוך ובאנרגיות טובות.

לאחר מכן יוצאים לטיול בוקר שלרוב מסתיים בארוחת צהריים בסביבות 13/14 ואז שנ"צ של אסיף.

אחרי השנ"צ של אסיף והזמן מנוחה שלנו אנחנו עושים סיבוב צהריים הכולל עצירה לצפות בשקיעה.

נוהל ערב-

משתדלים לקלח את אסיף לפני שיוצאים לארוחת ערב. אוכלים לרוב בשווקים או במסעדה מקומית ואם יש לנו עוד כוח אנחנו לרוב ממשיכים בסיבוב קצר. חוזרים להוסטל, "זמן ספר", שירים לפני שינה ולילה טוב לאסיף.

זמן שלנו-

אחרי ההרדמה, אנחנו יושבים ביחד במרפסת- לפעמים מתכננים את היום הבא ובעיקר נהנים מהזמן הזוגי.